בובה

מהו החומר שממנו ניבראים חלומות?

איך זה שהקסם ניברא?

היה כיף גדול היריד של קרן שביט, למדתי כל כך הרבה, היתה לי את הזכות לתת המון מנות, להמון אנשים, מסתכלת החוצה על הספסל בחצר, צנצנות זכוכית שטופות, בקבוקים, קוספאות, בדים דקים מתיבשים על החבל, קרשים לחיתוך מהעצים מהים, משהו נוצר.. צורה שנוצרה מעצמה, היתגבשה כמו מלח מהים… בלי שישבתי לחשוב ממש, בלי שעשיתי רשימה ורישום, ננתתי לזה לבוא ככה מאיפשהו.. משומקום שממנו נוצרים הדברים….קסם.

רציתי לעשות פלאפל, לא יכולתי עוד לשבת ליד המחשב ולעשות לאנשים אתרים יפים, היסתכלתי על הידים והיתפללתי שמשהו כבר יצא מהם שאיכשהו אני אצליח לגעת וקרו כל כך הרבה קסמים… להאמין לירצות להעיז, לא לפחד, ללכת בלי לדעת לאן. מה זה ביכלל שווה בלי להרגיש את המיץ הזה, את הרצון החזק והתשוקה, בלי שיש מנוע חיי ונושם לדברים. ברגע הזה שהלב ניפער, ניפתח אל האינסוף אי אפשר לדעת כלום הכל ניטרף מחדש, מה שהיה כבר לא יכול להיות ומה שנוצר רק מבקש להיתגלות…

בפסח בשנה שעברה, בתוך האין הגדול הלכתי לקולאז' של קרן, היסתובבתי עם רמי, ראיתי דברים יפים וקניתי לי בובה.. אף פעם לא קניתי לי בובה… והיא היתה כל כך יפה ונתנה לי המון השראה ששמתי אותה ליד המיטה… הפלאפל רק התחיל ..  עלתה לי מחשבה, זה יכול להיות נחמד דוכן בקולאז' כזה…. ומייד אחריה המקום שעוד לא ממש מאמין עד הסוף, גדול עלי…. מחשבה מתעופפת לחלל ומתחילה את דרכה … עוברים כמה חודשים, שכחתי מכל הענין, מסיבות, עוד פלאפל.. והדרך מיתגלה כל פעם קצת… יריד.. זה בטח השלב הבא.. שוק האיכרים.. קיץ.. עוד לא… משהו עוד צריך לבוא.. והוא יבוא רק סבלנות ולהאמין להישאר במרכז ביציבות ולירצות בלי להחזיק רק בעומק התפילה והאמונה.

והיה כיף ממש!  להנביט 25 קילו… ואווו.. שק שלם…

שקי הנבטה

לקרר את כל המסה הזו… שכו יהיה לי טוב, המקרר קרס, לילה… רצתי לשירי.. מה עושים? ושם על הגג ישבו איתה טכנאי מקררים ושפית עם ניסיון של שנים… רק להאמין, איכשהו לפני כל ענין גדול יש איזה מיכשול, דרמה כזו שמאיימת להרוס הכל, והיא חולפת כמו איזה גל גדול, להרפות לתוכו ווהינה כבר זה בסדר… יש כל כך הרבה אהבה. שירי אהובה, תודה רבה, נתת לי המון כוח בדרך הזו.

צילום של נירית גור קרבי שגם שעשתה את הקישור ביני לבין קרן שביט
ועוד אחד של נירית
סירה, משוט וכדורים צבעונים. צילום מקסים של נירית
המון סירות בארגז שרמי ועמית הכינו. עוד צילום שאני אוהבת של נירית
כדורים מלפפונים ואצבע אחת שרוצה סגולים
ושלטים שצילמה מירה

עוד אלבום "חוויות מעין שמר" של קרן שביט

הבלוג של קרן שביט

קישור לעמוד של נירית גור קרבי

הבובות של Timo Handmade

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s